"הגוזלים שלי עזבו את הקן, פרסו כנפיים ועפו..."

שמי דלית אפיק, נשואה+3, אמא ל-שתי בנות ובן וסבתא ל-7 נכדים ונכדות מקסימים. לפני כשנה+ עברתי (מהדרום) לכרכור.

מתגוררת עם בעלי בשכונת "חלומות".

במקצועי אני פסיכולוגית חינוכית-מדריכה, ומטפלת פרטנית זוגית ומשפחתית מזה למעלה מ- 25 שנים.

נושא ההורות היה תמיד אחד ממוקדי העניין המרכזיים שלי, והעיסוק בו התפתח והשתנה בד בבד עם ההתפתחות האישית והמקצועית. בשנים האחרונות, עסקתי בעיקר בטיפול במשפחות מבוגרות, שמתמודדות עם מתחים שנוצרו (או החריפו) לאחר עזיבת הילדים את הבית. במקביל, גם ילדיי שבגרו יצאו לדרכם, הקימו משפחה, והולידו ילדים משלהם, וכמו כולם, חוויתי על בשרי את הכאבים, הדילמות וההתמודדויות שהשינויים האלה עשויים לחולל ביחסים. לשמחתי, זכיתי לגלות ולממש במעלה הדרך, גם כמה מדרכי התיקון, שהוכחו כמרפאות ומתגמלות למשפחה כולה, ושאותן אציע גם לכם בסדנה.

​

הכלים שאני מביאה איתי להנחיה

מבוססים על מושגים פסיכולוגיים בסיסיים (כמו התקשרות, נפרדות, הגנות, אמפטיה, זולת-עצמי, העברה בין-דורית, מנטליזציה ועוד), גישות פסיכולוגיות עכשוויות (כגון: תיאורית יחסי-אובייקט והתיאוריה ההתיחסותית, תיאוריית ההתקשרות, טיפול ממוקד רגש, ועוד), ובמיוחד- המודל שפותח לאחרונה ע"י דפנה ברקת ועליזה חושן-"תנאים של חיבה", שעוסק ספציפית בשינוי וריפוי של קשרים מורכבים בין הורים לילדיהם הבוגרים. 
לכל אלה מצטרפות כמובן, התובנות שהפקתי מן הניסיון המקצועי והאישי המצטבר, במשך שנות חיים ארוכות.